1ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל. הוא האהל שהכין לתת שם את ארון האלהים:2לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים. זה כתוב בתורה בעבודת בני קהת כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו:3לבני אליצפן. הוא מבני קהת ונקרא שמו אלצפן בפרשת וארא וגם חברון ועזיאל הם מבני קהת והנה היו רבים מבני קהת כי הם לבדם ישאו הארון:4אל הכינותי לו. ר"ל אל המקום אשר הכנותי לו:5כי למבראשונה לא אתם פרץ ה' אלהינו בנו. ר"ל מפני כי בראשונה לא נשאתם אתם ארון ה' פרץ אלהינו בנו והוא מה שמת עזא כי אחז בארון לפי שלא דרשנוהו כמשפט כי משפט התורה הוא שישאו הלוים את הארון בכתף:6במוטות עליהם. הנה היו מוטות על כתפם יונחו בם בדי הארון ונשא בם:7ומצלתים. צנב"ש בלע"ז והם רקועים מנחשת יקשקשו זה בזה כשיכו בתוף אשר הם קבועים בה:8הימן אסף ואיתן. הם המשוררים הנזכרים במה שקדם והנה היה הימן מבני קהת ואסף מבני גרשום והיו משוררים במצלתים נחשת להשמיע הקול למרחוק כמו שנזכר אחר זה:9ועמהם אחיהם המשנים. ר"ל השנים להם והם השוערים:10בנבלים על עלמות. אחשוב שהם אורגנא"ש בלע"ז והנה הנבלים הם כדמות נודות יבוא מהם הרוח לקנים החלולים אשר בהם ויוציאו השיריות הנעימות. והנה קראם עלמות להיותם נסתרות ונעלמות:11בכנרות על השמינית. אחשוב שהוא כלי זמר יש בו שמנה יתרים הנקרא גיטאר"א לטינ"א בלע"ז ומזה המין הנקרא לאו"ט בלע"ז והוא עוגב בלשון הקדש כי יש לו בדמות עגבו':12וכנניהו שר הלוים במשא. ר"ל הוא היה השר והנגיד בשיר אשר בדבור להודות בו השם יתברך ולהללו והנה היתה סבת היותו שר במשא כי מבין הוא וזה השיר אין ראוי שיאמר כי אם מפי המבינים:13וברכיה ואלקנה שוערים לארין. ר"ל כי לכבוד ה' יתברך שמם דוד שומרי' שער האהל ששם שמו הארון בעיר דוד והנה:14הכהני'. היו מחצצדים בחצוצרות וזה היה מהשלמת השמחה והנה התקיעה בחצוצרות לא תהיה כי אם על ידי הכהנים כמו שנתבאר בתודה ואולם השיר בכלי זמר ובפה יהיה על יד הלוים:15ועובד אדום ויהיה שוערים לארון. ר"ל כי בעת היות הארון בבית עובד אדום היו אלו שוערים:16ויהי בעזור האלהים את הלוים נשאי ארון ברית ה'. אמר תמורת זה בספר שמואל ב' ו' י"ג ויהי כי צעדו נשאי ארון ה' ששם צעדים כי אז נתבאר שעזרם ה' יתברך כשלא קרה להם מקרה רע בזה ושם אמר ויזבח שור ומריא ובזה המקום אמר שבעה פרים ושבעה אילים והכל אחד אלא שכבר באר זה יותר בזה המקום:17ודוד מכרבל במעיל בוץ. ר"ל שהיה על ראשו דמות כובע מפה והיה דבק למעיל בד שהיה לבוש כחוק המתנאה לכבוד ה' יתברך:18והכנניה השר המשא. ר"ל השר שר המשא:19ועל דוד אפוד בד. ר"ל שדוד היה חגור אפוד בד ולא השלים בזה המקום זכירת דברי מיכל לדוד ודברי דוד לה להשענו על מה שנזכר מזה בספר שמואל: